אישה מניקה - לטבול או לא לטבול ? יוסי אהרוני ורחלי אור

השאלה הזו עולה בקהילת CWT תרפיית הקרח באופן תדיר,

מבחינת מחקרית התחום בחיתוליו והתשובות מבחינה זו אינן חד משמעיות.

בואו נדבר קצת על הנקה והתהליך הפיזיולוגי והרגשי שהאם עוברת לפני ההנקה בזמן ההנקה ולאחר ההנקה, ייצור חלב האם הוא תהליך מורכב, ויחד עם זאת טבעי ומתחיל עוד בתהליך ההיריון , בזמן ההיריון ישנם מספר רב של הורמונים המשפיעים וקשורים על יצור החלב והפרשתו או אי הפרשתו מבלוטת החלב , ביניהם אסטרוגן ופרוגסטרון המעכבים את יצור האנזים האחראי על יצירת הלקטוז,  לעומת פרולקטין שמזרז את יצירת האנזים  ולכן מזרז את  יצירת החלב, במהלך ההיריון 3 ההורמונים האלו מופרשים בכמויות גדולות ולכן ההשפעה המעכבת לרוב גוברת על ההשפעה המייצרת ואין הפרשת חלב,

 לאחר הלידה כמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדת בצורה משמעותית וכמות הפרולקטין בהתחלה נשארת גבוהה ולכן יש עלייה ביצור החלב, אליו מצטרפת כמות גבוהה של אוקסיטוצין ולכן יש גם שחרור של החלב.

כל הנקה גורמת לעלית הפרולקטין בדם האם, מה שגורם להפרשת חלב מבלוטת החלב והיניקה גורמת להפרשת אוקסיטוצין  (הורמון האהבה) שעוזר להזרקת החלב דרך מערכת הצינורות אל מחוץ לפיטמה.

וכך נוצר מהן מעגל שככל שהתינוק יונק יותר מעגל ה "הקסמים" של יצור החלב והפרשתו ממשיך וגדל.

למרות שמנגנון זה עובד בסנכרון מדהים ישנם מצבים שיכולים לגרום לירידה הן ביצור החלב והן בהפרשת החלב מצבים אילו בעצם פוגעים באיזון ההורמונלי וכך הסנכרון מתבלבל,

וכמות יצור החלב יכולה לפחות , או להיעצר.

 ישנן כמה סיבות שיכולות ליצור את חוסר האיזון הזה , רוב הסיבות הן טריגרים שמורידים את כמות הפרולקטין והאוקסיטוצין או מנגד מעלים הורמונים אחרים שמפריעים לתפקוד על הורמונים אלו.

למשל:

כאשר האם בסטרס (דבר שיכול מאוד לקרות  רק עצם המתח הרגשי מהמעבר מבת של לאמא של)

 חוסר שינה

 מתח

אכילה לא נכונה

תרופות מסוימות

 תהליכים אלו ישפיעו על הפרשת ההורמונים בגוף הורמונים מסוימים שפוגעים בתהליך יצירת החלב יעלו והורמונים שעוזרים לתהליך יצירת החלב ירדו והתוצאה פחות חלב – ילד רעב בוכה מעלה את המתח וחוסר השינה  אצל האם ויוצר מין מעגל שמוריד יותר את יצור חלב האם עד הפסקה מוחלטת .

ולעומתם יש דרכים שיעזרו לשמור על רמת אוקסיטוצין ופרולקטין גבוהות והמשך הנקה טובה .

למשל :

 הענקת סביבה רגועה עוטפת מגנה

 הרבה שקט

 שעות שינה

 תזונה מזינה

 ותינוק שמחובר לפיטמה  ובטן לבטן עם האם .

 ומה הקשר של כל זה לטבילה :

כמו שאנו יודעים גם לטבילה יש השפעה על המערכות וכתוצאה מכך על חומרים שונים שמופרשים בגוף ועליית הורמונים מסוימים בגוף שחלקם יכולים לפגוע בייצור החלב אבל חלקם יכולים לעזור לייצור החלב.

הסטרס ועליית אדרנלין שיכולים לגרום לירידה באוקסיטוצין  וכך לירידה בהפרשת החלב, עלייה בדופמין כתוצאה מהתהליך והטבילה ולכן ירידה ביצור הפרולקטין,

לעומת זו האנדורפינים שיכולים לגרום לנינוחות לרגיעה ובכך להשפיע על החיבור של האם לתינוק והעלאת  האוקסיטוצין ועלייה בהפרשת החלב .

יחד עם זאת אל לנו לשכוח שהשפעות אילו הם קצרות מועד ולאחר זמן המערכת מתאזנת, הבעיה יכולה להיות כאשר האם לא מוכנה לסטרס ולתהליך ולכן אם תנסה להניק ללא הצלחה ייווצרו אצלה רגשות אשם שישפיעו על כל המעגל (כמו שכתבנו קודם מתח מוריד אוקסיטוצין פוגע בשחרור החלב שיוריד הנקה ויפגע בשחרור הפרולקטין וכו').

המסקנה החשובה מכל הנאמר בסקירה זו :

בחינת כל מקרה לגופו והסתכלות על האדם ממולך בצורה שלמה והוליסטית, קרי מצב פיזי ונפשי.

במקרה של אישה מניקה שרוצה לטבול חשוב לקיים שיח בוא גם נסביר על התהליך כמו לכל טובל/ת וגם נקיים שיח עם הסבר על ההנקה והמשמעויות של הכניסה לקרח כמו שמוסבר בסקירה זו

מומלץ גם לבדוק שאלות כמו :

האם יצא לה לטבול בעבר ?

האם זה הילד הראשון / השני / השלישי ....?

כמה זמן היא מניקה או לחילופין בן כמה הילד/ה ?

האם הנקה מלאה או עם תוספות ?

האם משקל הילד תקין?

מה תדירות ההנקה?

האם יש בנמצא חלב שאוב ?

 האם הילד כבר אכל מחלב שאוב?

והשאלה המרכזית : מה המטרה של טבילה במי הקרח

בואו לצורך החלטה לאחר שסרקנו וביחד עם האישה הבנו שהאמצעי (הטבילה במי קרח) מקדש את המטרה (הלמה מספיק חזק) מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לתמוך באותה אישה מניקה בצורה הטובה ביותר ולצמצם שיבושים באספקת החלב ליונק.

הדרגתיות – תרגול מקלחות קרות לפני

תמיכה – הגברת יחסי אמון

סביבה – סטינג מתאים (מומלץ תמיד)

חברה – לדאוג שהסדנה והקבוצה תהיה נעימה ותומכת, אפשר להכניס אלמנטים ותרגולים משחררי אוקסיטוצין בסדנה

ולזכור ולהזכיר שהטבילה היא הדרך ולא המטרה.

חשוב להזכיר גם שנשים הניקו ועדיין מניקות באזורים ובזמנים של הרבה מתח סטרס מחלות ועוני כי החלב הוא המזון היחידי הזמין שלהן וכוח הרצון והחשיבות עוזרת להן להניק גם במצבים אילו.

תיאור מקרה – רחלי אור CWT

לאחרונה יצא לי להטביל נשים מניקות וכל זה לאחר מחשבה עמוקה האם זה נכון

השאלות שהתעוררו אצלי היו עקב ההבנה

שעל מנת לייצר חלב אם חייבת האם להיות ברגיעה בשלווה ובמנוחה

והרי הטבילה בקרח מעלה סטרס אבל מצד שני הטבילה בקרח מלמדת לשחרר סטרס.

כשניגשה אלי יהלום {שם בדוי – השם האמיתי שמור במערכת}

וביקשה לטבול החלטתי שנשב יחדיו ונדבר על הנושא בקשתה הגיע לאחר הסבר מפורט על המערכות שיעבדו בזמן הטבילה ולמרות שהקשיבה קשב רב כן רצתה לטבול.

לאחר שישבנו יחד לשיחה מעמיקה

וחקרנו יחד  מדוע היא רוצה לטבול – { בעיקר לשחרר את מה שיושב עליה מ7.10 בעל במילואים והיא מתמודדת עם גידול ילדים והריון ולידה והרבה דאגה}

ההבנה  שלי שיש לה ניסיון רב בהנקה גם מילדים קודמים

והחלטה המשותפת  שלפני הטבילה  תישאב חלב ליתר ביטחון שיהיה .

 החלטנו לקפוץ למים תרתי משמע

החוויה הייתה מצמררת ומרגשת הרבה בכי יצא ויחד איתו חיוך גדול שלווה ושחרור

נשמנו יחד והשתדלנו בחיוך ומבט בעיניים לשחרר גם אוקסיטוצין שמעורר את  שחרור החלב .

ולאחר הטבילה  ישבנו יחד והיא אחזה את תינוקה וקיבלה ממנו חום ואהבה הנינוחות האור בפנים המבט לילדה והשלווה הזרימו את החלב והיא הניקה את תינוקה זה היה מרגש וגם מסקרן .

ויהלום הייתה  עבורי שוב מסע להתבוננות פליאה ותזכורת שכל אחד עולם ומלואו וברור  שכאשר יש רצון לטבול באמבט קרח כאשר האישה מניקה  צריך ממש ללמוד  את הסיפור שלה

ולשאול את השאלות הנכונות כמו : למה היא רוצה לטבול ? בן כמה התינוק?  האם זאת האכלה בהנקה מלאה עדיין? האם זה תינוק ראשון שהיא מניקה  ? האם היא גם שואבת והתינוק יודע לאכול מבקבוק ? ועוד

לאחריה טבלו עוד  נשים שמניקות והסיפור חזר על עצמו  מצד אחד בחלקו דומה ומצד שני דומה שונה כי כל אדם הוא ספר בפני עצמו .