מבריחה לבחירה CWT טבילה במי קרח ככלי טיפולי - דוד נתנאל

הטבילה במי קרח ככלי ללמידה והתפתחות אישית:

המנגנון הפזיולוגי : כאשר אנו חשים בסכנה ומאוימים, ישנו בגוף מנגנון הנכנס לפעולה אוטומטית שתפקידה הוא אחד- שרידות והמשך חיים. כשהמערכת שלנו מזהה סכנה ה"אמיגדלה", שהיא בלוטה הורמונלית במוחנו, על מנת להסביר בפשטות את אחד מתפקידה העיקריים, ניתן לומר שהיא האחראית על עיבוד הנתונים אליהם אנחנו נחשפים דרך החושים, במובן של, האם יש צורך להתרחק ולהימנע מהסיטואציה או האובייקט, או שאפשר להמשיך להיחשף ולהישאר במגע. במידה והגירוי חזק מאוד ונתפס למערכת כסכנה ממשית,  ה"אמיגדלה" האחראית לניהול המצב המכונה "להילחם, לברוח, או לקפוא". בתהליך ההישרדותי המתואר אליו נכנס הגוף, באופן מאוד כללי, מופרשים בגוף ההורמונים קורטיזול ואדרנלין. הם מתעלים את האנרגיה ותפקודי גוף אל המערכות המרכזיות האחראיות לקיים אותו, ולהניע אותנו, החוצה ממצב מסוכן מהר ככל האפשר, מנגנון הגנה קיומי זה, גורם לקצב פעימות לב מואץ, לכלי דם בפריפריה להתכווץ וללחץ הדם לעלות, כך עוצמת זרימת הדם לאיברים חיוניים גוברת, ומתקבלת חווית כוח ועוצמה, הנשימה נהיית מהירה ושטחית יותר, החושים מתחדדים ועוד..... 

הרובד הנפשי :  הקשר המיוחד הקיים בין גוף ונפש, בין מחשבה, רגש והחוויה הגופנית התחושתית, מושפע באופן מאוד ברור מזיהוי של מצב סכנה. גם כאשר הסכנה עצמה באופן אובייקטיבי, אינה קיומית ברמת חיים ומוות. המנגנון יפעל בנו באופן דומה, ואנחנו עשויים להיכנס לאותה חוויה פנימית  הישרדותית, רק על בסיס תפיסת מציאות סובייקטיבית שלנו את המציאות החיצונית . 

כאשר ישנה סיטואציה יום יומית שבאופן אובייקטיבי אין בה סכנה קיומית לחיינו, אך היא מעוררת בנו תחושה של איום, פחד עמוק וסכנה, היא בדרך כלל תהיה קשורה לחוויה מההיסטוריה שלנו, חוויה קשה מהעבר הכללה תחושת חוסר אונים או אי יכולת מספקת שלנו להשפיע על המצב ולשמור על עצמינו, תחושות אילו יחד עם חוסר בביטוי ושיתוף של הכאב והרגשות שחווינו, יוצרת בנפש טראומה הנאגרת ונאצרת בגוף , ניתן גם לתאר טראומה כזרימה תמידית תת קרקעית של מתח, המופעלת ברמות שונות, בהתאם לסיטואציה המהווה את הטריגר המתאים להתפרצות. מעט מזכיר הר געש, הפעיל עדין מתחת לפני האדמה בעומק בטרם ההתפרצות ולכן, כאשר העמדה הפנימית שלנו מעורערת או מאוימת,  אנו עשויים לחוות חוויה פנימית הדומה במידה רבה למצב איום "אמיתי". אומנם ברוב המקרים מהסוג הזה ה"אמיגדלה" תפעל ברמה נמוכה בהרבה ממצב בו רודף אחרינו אריה או שאנחנו מאוימים פיזית על ידי אדם הבא להרע לנו.

לדוגמא: אדם המתרגש מאוד מלדבר בפני קהל, עקב מקרה מהעבר בו הוא ביטא את עצמו בפני קבוצה ומאוד צחקו או העליבו אותו........) במקרה כזה לפני עליה לבמה לדבר לפני קהל, הוא עשוי לחוות סימנים ותופעות גופניות כמעט זהות למצב סכנה קיומית אמתית. עלייה בקצב ועוצמת פעימות הלב, יובש בפה, זיעה קרה וכו',נשימה שטחית ומהירה יותר ובמקרים קשים, קוצר נשימה, סחרחורת, רעד ברגליים (פיק ברכיים) וכו'....

תהליך הלמידה : התנסות הכרתית עירה בחוויית הקיצון של פעולת ה"אמיגדלה", כפי שאנחנו יוצרים באופן מבוקר בטבילה ובחשיפה לקור, לפי גישת ה CWT . מאפשרת למתרגל ללמוד לנהל את החוויה הפנימית בסיטואציות קיצון. ככל שאנחנו מתאמנים באופן מודרך ונכון "לאלף" את ה"אמיגדלה " . התהליך והתרגול מאפשרים לנו הכירות שלנו את עצמנו, העבודה הנכונה עם הגוף והנשימה בתוך המצב, מאפשרת למערכת שלנו ללמוד איך להפוך את התגובה המיידית ומצב ההיסטריה , למצב בו אנחנו מנהלים את הסיטואציה והחוויה הפנימית, ומסוגלים לבחור להחליף את הפעולה האוטומטית המשתלטת עלינו, בפעולה הנכונה והמיטיבה לנו. מכאן אנחנו עושים גשר בין הלמידה הפנימית המושגת דרך האימון בסביבה ה "סטרילית", לבין הסיטואציות השונות בחיי היום יום .