"כוח הקרח והשפעתו על גוף ונפש: איזון בין התמסרות לזהירות" - אירן סחראי

עטִינָיו מָלְא֣וּ חָלב

מחַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃ הפעם היחידה בה מוזכרת המילה מח בתנ''ך.

היבטים רפואיים ופיזיולוגיים של נוזל המוח-שדרתי, השפעת חשיפה למים קרים על הגוף, ודגש על זהירות ואחריות בטיפול תרפי בשילוב קרח. שאלות פילוסופיות על הגבולות שבין התמדה בטיפולים קיצוניים כמו טבילה בקרח לשגרה והתמכרות, השפעתם על הבריאות הנפשית והפיזית, והצורך להפעיל שיקול דעת מקצועי בעת הנחיית אחרים.

ההקשר ההיסטורי של המילה "מוח" המוזכרת פעם אחת בתנ"ך, יחד עם תיאור מעגל ויליס, מצביעים על גישה מעמיקה ומודעות לסיכון ולחכמה שבאיזון. להלן תובנות אישיות וקריאה לחקר עצמי והדגשת חשיבות ההקשבה לגוף, המחקר העצמי והערכה מחדש לאורך זמן.

נוזל המוח-שדרתי נוצר במקלעת הדמים הנמצאת בחדרים הלטרליים, בחלק העליון של החדר

השלישי ובחדר הרביעי .

תפקידה של מקלעת הדמים הוא לסנן את הדם וליצור ממנו את הנוזל המוח -שדרתי. המקלעת

מורכבת מתאים מיוחדים שמבקרים את העברת החומרים מהדם לנוזל ולא מאפשרים לחומרים

בלתי רצויים שעלולים לסכן את המוח לעבור אותם. כך המקלעת משמשת למעשה כמעין חיץ בין

הדם הזורם בעורקים לבין הנוזל המוח-שדרתי .

כאחת שתמיד אוהבת להרטיב את הראש בכל מצב, גילית כי מתחת לטמפרטורת 10 לא עושה לי

טוב לנוזלי המח.

כן אני אדם בריא מאוד, חליתי פעם אחת בחיי בדלקת ריאות מתוך שברון לב התאוששתי במהירות

מרבית על ידי נשימות חימום המערכת וחיזוק הלב.

לא זוכרת מתי הצטננתי כי חלפו מעל שלושים שנה שהיה לי אפצ'י לא רצוני,

למה אני מציינת את הצד הרפואי ?

מאחר וטבילות הראש היו אצלי חובה בכל טבילה התחלתי לחוש איבוד זיכרון ממש קצרצר,

התאוששות כפות הרגליים בטבילה מלאה עם הראש לקחה לי הרבה יותר זמן כחצי יום.

אני חוקרת את הגוף שלי מאז ומתמיד – כמי שגדלה עם סבתא סוכרתית ועם המחשבה שזה גנטי

נשמרתי מכל אפשרות לעורר גנטיקה אט אט הבנתי מקריאת ספרים מהבנה פנימית שסכרת זה

אפקט של רגישות יתר על יתר. חוסר איזון רגשי.

נתמקד רגע במצב צבירה מי קרח – ומח.

המצב האולטימטיבי של מים קפואים והשפעה חיובית על המים בגופנו.

ונשאלת השאלה עד כמה מי קרח מיטיבים עם נוזלי המוח ?

האם נכון לנוזלי המוח להגיע למצב הקפאה?

בנוסף קיימת במקלעת הדמים העברה מסוימת של חומרים בכיוון ההפוך – כלומר סילוק פסולת

שהצטברה בנוזל והוצאתה מהמוח אל מחזור הדם.

למרות הסינון האגרסיבי שעובר הדם כשהוא הופך לנוזל מוח-שדרתי, כמות קטנה של תאי דם

לבנים ממערכת החיסון מצליחה לחדור אליו. ייתכן שהתאים האלה ממלאים תפקיד במלאכת

הניטור של מערכת החיסון במערכת העצבים המרכזית .

הייצור והניקוז התקין של הנוזל המוח -שדרתי הוא עניין קריטי. מאחר שנפח הגולגולת מוגבל, כל

עלייה לא מבוקרת בקצב הייצור של הנוזל או בעיה בניקוזו תגרום ללחץ על רקמת המוח שעלול

לפגוע בה לאורך זמן, או לחסום את העורקים המספקים דם למוח .

אל לנו לשכוח כי תרפיית הקור היא פעולה קיצונית אנו מכניסים את עצמינו למצב קיצון בכל

המערכות פיזיולוגיות ומנטלית, חלקכם הפכו זאת לשגרה ותוהה -

האם להכניס שיגרה קיצונית זה צעד נכון ?

איפה מנעד ההרגל ומנעד ההתמכרות ?

מה הגורם המשפיע על הבחירה שלכם/ן לטבול כל יום?

מה הגורם הבחירה שלכם/ן לטבול במעלות כה נמוכות ?

האם חקרתם עם עצמכם את התפוגגות ההשפעה של מי הקרח על הגוף ?

יכולה להעיד על עצמי שסף הרגישות שלי הוא גבוה ההתמסרות לאפקט הקרח הוא במאה

האחוז ויש פעמים שאני מרגישה את האפקט עד חמישה ימים.

זאת אני וההקשבה שלי החקר האינסופי שיכול להשתנות עם הזמן.

פתחתי במשפט היחידי שהמילה מח מוזכרת בתנ''ך והשימוש בה הוא בעקיפין, אולי מעין רמיזה

למסתוריות של האיבר הכי פעיל בגוף?

מעגל על שם ויליס הוא עדות מובהקת לחשיבות הרבה של אספקת דם סדירה למוח.

תאי העצב כמעט שאינם מתחדשים, כך שדי בפרק זמן קצר ללא חמצן או אנרגיה

כדי לגרום נזק בלתי הפיך לרקמה. האיחוי של כלי הדם שמזינים את מערכת

העצבים בבסיס המוח פועל כמעין שסתום בטיחות, כדי שפגיעה באחד העורקים לא

תגרום נזק אדיר לרקמת המוח .

לכבד את הגוף לכבד את הטובלים והטובלות שמגיעים לחוות חוויה עוצמתית כבדו את הספק.

מי קרח מיטיבים עמנו מחזקים אותנו נפשית ופיזית אך בחיים כמו בחיים מידה כנגד מידה.

סוף מעשה במחשבה תחילה