גישת Cold Water Therapy CWT פותחה בישראל אחרי שמטפלים ואנשי אקדמיה ממגוון דיסציפלינות מצאו יעילות רבה בעבודה המשלבת טבילה במי קרח בתוך פרוטוקול הטיפול, בעבודה עם חרדות, טראומה ו PTSD. ייחודה של הגישה הוא שהיא נכתבה מתוך המציאות הישראלית עתירת הסטרס, והפרוטוקול היישומי שלה משתמש בסטרס אקוטי כדי לייצר הסתגלות לסטרס כרוני ואקוטי. 

​

בכניסה למים בקור קיצוני של 5 מעלות, מופעלת המערכת הלימבית במוח שלנו , בדיוק אותה המערכת שמופעלת בתגובת קיצון, וזו שנדרכת באופן זהה גם בהתקף חרדה. השימוש בכניסה למי קרח מאפשר לחוות באופן חושי את ההצפה הרגשית שפוקדת במצבי דחק.

העלייה המאסיבית במדדי האדרנלין והקורטיזול, לצד רמות הסרוטונין המשתנות, מדמה התקף חרדה מבחינת הסממנים הכימיים, ושהייה של כמה דקות במי קרח מאפשרת לנו ללמוד להסתגל למדדים הגבוהים הללו, ולתפקד לצידם בקור רוח, לנהל את הסיטואציה ולא להיות מנוהל.

​

המנגנון הביולוגי: כאשר אנו חשים בסכנה ומאוימים, ישנו מנגנון שנכנס לפעולה אוטומטית שתפקידו הוא אחד- שרידות והמשך חיים. 

כשהמערכת מזהה סכנה האמיגדלה נכנסת לפעולה.

על מנת להסביר בפשטות את אחד מתפקידיה העיקריים, ניתן לומר שהיא האחראית על עיבוד הנתונים אליהם אנחנו נחשפים דרך החושים, במובן של, האם יש צורך להתרחק ולהימנע מהסיטואציה או האובייקט, או שאפשר להמשיך להיחשף ולהישאר במגע. במידה והגירוי חזק מאוד ונתפס למערכת כסכנה ממשית,  האמיגדלה אחראית לניהול המצב המכונה "להילחם, לברוח, או לקפוא". 

בתהליך ההישרדותי המתואר אליו נכנס הגוף, קורים מספר תהליכים, מופרשים הורמונים כגון אדרנלין וקורטיזול, האישונים מתרחבים והראייה מתחדדת, כל מחסני הסוכר מתגייסים לטובת הסיטואציה (מאגרי אנרגיה זמינים), השרירים מתקשחים ומוכנים לפעולה מיידית, קצב פעימות הלב עולה ויש זרימת דם מוגברת, מערכות טווח ארוך כגון מערכת ייצור העצם, מערכת העיכול והמערכת החיסונית מצמצמות את תפקודן לטובת מערכות טווח קצר, כל תפקודי הגוף והאנרגיה מתועלים אל המערכות המרכזיות האחראיות לקיים אותו, ולהניע אותנו החוצה ממצב מסוכן מהר ככל האפשר, מנגנון הגנה קיומי זה, הופך את האדם  להיות מחד יצור הישרדותי חזק מאידך לא יעיל,

האמיגדלה לוקחת שליטה על האירוע ותפקודי מח גבוהים יותר הנובעים מהאונה הקדם מצחית אינם מתקיימים, כלומר אין עבודה מהרציונל.

​

המנגנון הנפשי:   הקשר המיוחד הקיים בין גוף ונפש, בין מחשבה, רגש והחוויה הגופנית התחושתית, מושפע באופן מאוד ברור מזיהוי של מצב סכנה.

גם כאשר הסכנה עצמה באופן אובייקטיבי, אינה קיומית ברמת חיים ומוות. המנגנון יפעל באופן דומה, ואנחנו עשויים להיכנס לאותה חוויה פנימית  הישרדותית, רק על בסיס תפיסת מציאות סובייקטיבית את המציאות החיצונית .

כאשר ישנה סיטואציה אשר אובייקטיבית אין בה סכנה קיומית, אך היא מעוררת בנו תחושת של איום, פחד עמוק וסכנה, היא בדרך כלל תהיה קשורה לחוויה מההיסטוריה שלנו, חוויה קשה הכללה גם תחושת חוסר אונים או אי יכולת מספקת להשפיע על המצב, יחד עם חוסר בביטוי ושיתוף של הכאב והרגשות שחווינו, נוצרת בנפש טראומה הנאגרת ונאצרת בגוף , ניתן לתאר  טראומה כזרימה תמידית תת קרקעית של מתח, המופעלת ברמות שונות, בסיטואציה המהווה את הטריגר מתאים להתפרצות, מעט מזכיר פעילות הר געש, הפעיל מאוד עדין מתחת לפני האדמה בעומק.

כשתפיסת המציאות מעורערת או מאוימת. או כאשר הרצון העמוק והמשמעותי לנו אינו מתממש, במצבים אלו אנו עשויים לחוות חוויה פנימית הדומה במידה רבה למצב איום "אמיתי". 

אומנם ברוב המקרים מהסוג הזה האמיגדלה תופעל ברמה נמוכה בהרבה ממצב בו רודף אחרינו אריה או שאנחנו מאוימים פיזית על ידי אדם הבא להרע לנו, אך גם אם מדובר, לדוגמא, באדם המתרגש מאוד מלדבר בפני קהל (עקב טראומה מהעבר, מודעת או לא מודעת) והוא לפני עליה להצגת מצגת, הוא עשוי לחוות סימנים ותופעות גופניות כמעט זהות למצב סכנה קיומית אמיתית, עלייה בקצב ועוצמת פעימות הלב, יובש בפה, זיעה קרה וכו',נשימה שטחית ומהירה יותר ובמקרים קשים, קוצר נשימה, סחרחורת, רעד ברגליים (פיק ברכיים) וכו'....

​

תהליך הלמידה : התנסות מושכלת בחוויית הקיצון של פעולת האמיגדלה, כפי שאנחנו יוצרים באופן מבוקר בטבילה ובחשיפה לקור במי הקרח,  מאפשרת לנו ללמוד לנהל סיטואציות קיצון בחיי היום יום. 

ככל שאנחנו מתאמנים באופן הנכון, אנחנו נלמד "לאלף את האמיגדלה " . התהליך והתרגול מאפשרים לנו היכרות שלנו את עצמנו, העבודה הנכונה עם הגוף והנשימה בתוך המצב, מאפשרת למערכת שלנו ללמוד איך להפוך את התגובה המידית, מצב ההיסטריה וחוסר השליטה, למצב בו אנחנו מנהלים את הסיטואציה/החוויה הפנימית, ומסוגלים לבחור במקום בפעולה האוטומטית המשתלטת עלינו, בפעולה הנכונה לנו. 

מכאן אנחנו עושים גשר בין הלמידה הפנימית המושגת דרך האימון במצב הסטרילי, לבין המצבים השונים בחיי היום יום.

 

בעזרת תרגול נכון של השינויים הכימיים, אפשר לפתח עמידות בפני מדדים שליליים של סטרס ואף חרדה